בתקופה האחרונה התקבלו תיקונים לחוקי השיקום שיש להם השלכות מרחיקות לכת על אנשי כוחות הביטחון, ובפרט המשרתים בקבע, השוטרים והסוהרים, ועל משפחות הנספים של אנשי כוחות הביטחון. החקיקה החדשה קובעת כי בתוך תקופה קצרה קבוצות אלה, שהיו זכאיות לתגמולים ולשיקום של אגף השיקום או אגף משפחות, יהיו ממועד כניסתה של החקיקה לתוקף באחריות המוסד לביטוח לאומי, ויקבלו תגמולים בדומה לאלה שמקבלים נפגעי תאונות עבודה, אלא אם כן המחלה או החבלה ייחשבו ל"מחלת שירות" או "חבלת שירות".
על פי התיקון, המשרתים בצבא הקבע, וכמוהם שוטרים, סוהרים ועובדי שירותי הביטחון יהיו זכאים לטיפול על ידי אגפי השיקום, רק אם מחלתם או חבלתם תיגרם עקב אירוע או תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודים לשירות הצבאי, אשר כאמור יחשבו "מחלת שירות" או "חבלת שירות".
בכל מקרה אחר שבו אין המדובר במחלת שירות או חבלת שירות, יטופלו קבוצות אלה בביטוח הלאומי.
גם נושא הפציעות של חיילי חובה בעת חופשה נכלל בתיקון החוק, ונקבעו תנאים המגבילים את ההכרה של קצין התגמולים בחבלה כזו.
תיקון החקיקה מפריד בין משרתי החובה והמילואים לבין משרתי הקבע, כלומר המשרתים בשכר בצה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשרד הביטחון. התיקון התקבל בכנסת במסגרת ההצבעות על תקציב המדינה.
התיקון לחוק הוא כאמור בעל משמעויות מרחיקות לכת על הזכויות המגיעות לנפגעי מערכת הביטחון על פי חוק הנכים. בשלב זה, קשה לנבא כיצד יפרש בית המשפט ומשרד הביטחון את התיקון לחוק ואולם ברור כי התנאים לקבלת הכרה ממשרד הביטחון בגין נכות או פטירה בשל מחלות או חבלות בשירות יוקשחו באופן משמעותי.
על פי התיקונים לחוקי השיקום יידונו חלק מתביעותיהם של נפגעי משרד הביטחון כבתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי.
משרדנו מסייע לנכי צה"ל משרתי הקבע, לשוטרים ולסוהרים בייעוץ משפטי ובהגשת תביעות לאגף השיקום ולמוסד לביטוח לאומי בהתאם לחקיקה החדשה.